כלי כתיבה בעידן הדיגיטלי – האם עדיין יש בהם צורך?

מכירים את הסיפור על העט והעפרון? במהלך המירוץ לחלל בין ארצות הברית לרוסיה, נתקלו המעצמות באתגר של כתיבה ללא כוח כבידה. עט לא יעבוד, כי הדיו לא יגיע לקצה. האמריקאיים ניסו במשך זמן רב להמציא עט שיכול לכתוב גם בחלל, ובסוף גם הצליחו – אבל זה דרש הרבה מאוד כסף, ניסויים ושעות עבודה, להמציא עט חלל חדשני שיכול לכתוב גם באפס כבידה. הרוסים, לעומת זאת, פשוט השתמשו בעפרון.

סוגיית השימוש בכלי כתיבה בעולם הדיגיטלי היא סוגיה מעניינת ומסועפת. רבים מאיתנו מרגישים שאין עוד מקום היום לכלי הכתיבה הרגילים שאנחנו מכירים מימי בית הספר, כי הכל אפשר לעשות במחשב או בטלפון (אפילו בשעון, אם הוא חכם מספיק). מצד שני, יש הרבה דברים להגיד לטובת כלי כתיבה גם בעולמנו הדיגיטלי והממוחשב. גם היום יש מקצועות (ואנשים) שמעדיפים להשתמש בכלי הכתיבה הישנים והטובים.

המחשבה הראשונה שבטח עלתה לכם לראש – אנשים מבוגרים. הנה אוכלוסיה ש”קשה לה להתחבר לעולם הממוחשב”. מי מאיתנו לא ניסה פעם לעזור לסבא לפתוח חשבון וואטצאפ ואז נאלץ להתמודד עם ההשלכות (אימוג’ים. מלא מלא אימוג’ים) בקבוצה המשפחתית. ובדיוק זו הנקודה, יש פלחי אוכלוסיה שמסוגלים לשלוט בטכנולוגיות המוצעות היום, ועם זאת הם בוחרים להמשיך ולהשתמש בכלים הישנים. הרגלים הם משהו שקשה להיפטר ממנו, אבל לא בלתי אפשרי.

מצד שני, יש את אלה שלא יכולים בלי. לאו דווקא בגלל שזה הכרחי, אלא בגלל שזה נוח. אחד הכוכבים הבולטים לאחרונה הן המחברות החכמות, שבזכות דיו ודף ייעודיים שולחים את כל מה ששירבטתם ישירות לענן הממוחשב. כלי כתיבה מסורתי עם טוויסט.

ויש את מי שמשלבים בין ישן לחדש. אמנים, מעצבים, ציירים, אומנים, נגרים ידועים בחיבתם העזה לכלי כתיבה שונים: עפרונות, עטים מיוחדים, לא פעם הם יעדיפו לצייר את הסקיצה הראשונה על חתיכת נייר עם עפרון או עט ואז לסרוק למחשב ושם לעבור על הקווים שוב. מסתבר שגם היום, אין תחליף לקווים ידניים. היופי הוא בשילוב – הישן והטוב מועשר על ידי החדש והמשוכלל.

ומה לגבי נאמני המסורת? בעלי מקצוע כמו נגרים למשל, תמיד יצטרכו עפרון כדי לסמן לעצמם על העץ איפה לחתוך או לקדוח, ועבודות אמנות שהן עבודת יד יהיו תמיד שוות יותר, ולו רק בשל הזמן והמחשבה שהושקעה בהם. ואפילו מוזיקאים ומתמטיקאים רבים מעדיפים להשתמש בעפרונות ולא להסתמך על המחשב. אז נכון שהכלים החדשים המוצעים לנו כיום מדויקים יותר ויכולים לעזור למי מאיתנו שכתב ידו פחות קריא או מצייר פחות יפה, אבל יש משהו באותנטיות של קו עקום או ציור לא מדויק שתמיד יקסים אותנו ויעביר את המסר – כלי הכתיבה המסורתיים עוד לא נעלמו, וגם לא ייעלמו לעוד הרבה שנים.

השימוש בעט או בעפרון על דף חלק מאפשר דברים שמחשב אולי אף פעם לא יאפשר: חקירת החלל הריק, קבלת הטעויות באהבה, ואיך אפשר בלי להזכיר – כתיבה בלי מקור חשמל, כי עפרון לא מצריך מטען.